נקודת זמן היא תערוכה המנסה להאחז בזמן ובאותה נשימה נוגעת בארעיות.
לפני כ-10 שנים חלה אבי במחלת האלצהיימר, מאז ועד היום משפחתי ואני עדים לשינויים והשפעות המחלה.
שלב אחר שלב "אוכלת" המחלה את האדם ואת החיים שבו.
כל מה שהופך אותנו ליצורים חברתיים נפגע ומחזיר אותו אחורה לבסיס:
אוצר מילים שמצטמצם, הזיכרון לטווח קצר שנפגע, הרגישות והחזרה על אותם משפטים.
כל המלחמות שלו לשרוד ולשמור על האני ,על אנושיות, על חברתיות הובילו אותי להתמודד עם מצבי נפילה שלו ושלי. מצבים שבהם הזמן האין סופי והזמניות הרגעית חופפים.
בתערוכה בחרתי להשתמש בחומרים הבסיסיים, שהעבודה איתם היא ארוכה ומתמשכת מה שמאוד התחבר לי לתהליך המחלה ותהליך הנפילה האיטי והארוך. כשעובדים עם חומרים אלה אי הוודאות על התפתחות הפיסול היא תהליך מרתק הגורם לך לחפש פתרונות יצירתיים כדי להצליח.
